גמילה בבית מול אשפוזית — מהם ההבדלים

טבלת השוואה

היום שאחרי השחרור

זו הנקודה שהכי פחות מדברים עליה. אדם שיצא מאשפוזית מרגיש לרוב טוב יותר משהרגיש חודשים, ובדיוק אז הוא חוזר לאותו בית, לאותם אנשים ולאותם לחצים — בלי המסגרת שהחזיקה אותו. אם לא סוכם מראש לאן ממשיכים, הפער הזה הוא מקום נשירה מרכזי.

יש כאן גם סיכון רפואי ממשי: אחרי תקופת הפסקה הסבילות של הגוף יורדת, וכמות שהייתה מוכרת בעבר עלולה לגרום למנת יתר. זו סיבה טובה לתכנן את ימי המעבר מראש ולא לאלתר.

מתי אשפוזית עדיפה בבירור

• שתייה כבדה וממושכת של אלכוהול
• שימוש ממושך בבנזודיאזפינים או בתרופות מרשם דומות
• היסטוריה של פרכוסים או סיבוכים בהפסקות קודמות
• שילוב של כמה חומרים
• מצב נפשי לא יציב
• בית שאי אפשר לנקות מחומרים או שיש בו אלימות

מתי מסלול ביתי הגיוני

• כשההערכה שוללת סיכון רפואי משמעותי
• כשיש נוכחות אמיתית בבית
• כשחשוב לשמור על עבודה, על ילדים או על תפקוד
• כשהאדם מסרב לחלוטין למסגרת סגורה, וזו האלטרנטיבה לחוסר מעש