מתי טיפול בבית אינו מתאים

סימנים רפואיים

• שתייה כבדה וממושכת של אלכוהול, במיוחד עם היסטוריה של תסמיני גמילה קשים
• שימוש ממושך בבנזודיאזפינים או בתרופות מרשם דומות
• היסטוריה של פרכוסים, בלבול קיצוני או אשפוז בעקבות הפסקה
• מצב רפואי כרוני משמעותי — לב, כבד, סוכרת לא מאוזנת
• הריון
• שימוש מקביל בכמה חומרים

סימנים נפשיים

• מחשבות אובדניות או ניסיון בעבר
• אבחנה פסיכיאטרית פעילה שאינה מטופלת
• התקפי זעם או אלימות
• ניתוק מהמציאות, בלבול או חשדנות קיצונית

סימנים סביבתיים

• חומרים או אלכוהול שנשארים זמינים בבית
• בן בית נוסף שמשתמש
• אלימות במשפחה
• אין אדם שיכול להיות נוכח בימים הראשונים
• לחץ כלכלי או משפטי מיידי שלא מאפשר להתרכז בתהליך

מה עושים במקום

כשאחד מהסימנים האלה מופיע, זה לא סוף הדרך אלא סימן שצריך שלב מקדים: הערכה רפואית, אשפוזית קצרה, מסגרת עם לינה, או מענה לתחלואה כפולה. אחרי שהשלב הזה עובר, לעיתים קרובות אפשר להמשיך דווקא בקהילה או בבית.

חשוב לומר את זה במפורש: בחירה במסגרת סגורה אינה ויתור ואינה כישלון. במצבים מסוימים היא פשוט האפשרות היחידה שאינה מסכנת.