גמילה ללא אשפוז — למי היא עשויה להתאים

ארבעת התנאים

• בטיחות רפואית — סוג החומר, הכמות והוותק אינם מצביעים על סיכון בהפסקה
• סביבה — בית שאפשר לנקות מחומרים ואלכוהול, בלי אלימות
• תמיכה — לפחות אדם אחד שנמצא בפועל ומוכן להיות חלק מהתהליך
• נכונות — האדם לוקח חלק בהחלטה ולא נגרר אליה

מה בודקים בהערכה

ההערכה עוברת על סוג החומר והכמות, על ותק השימוש ודפוסו, על שימוש מקביל בחומרים נוספים, על היסטוריה רפואית כולל פרכוסים או אשפוזים קודמים, על מצב נפשי כולל מחשבות אובדניות, ועל מה שקורה בבית בפועל — מי גר שם, מי משתמש, ומי יכול להיות נוכח.

היא גם בודקת מה קרה בניסיונות קודמים. אדם שניסה כבר פעמיים להפסיק בבית וחזר תוך ימים נותן מידע חשוב: לא שהוא לא מסוגל, אלא שרמת הליווי שהייתה לא הספיקה.

על המוטיבציה

הציפייה שאדם יגיע נחוש לחלוטין היא ציפייה שכמעט אף פעם לא מתקיימת. מוטיבציה בהתמכרות משתנה מיום ליום ולעיתים משעה לשעה, וזה חלק מהתמונה ולא סימן שהתהליך לא יעבוד.

מה שכן נדרש הוא שהאדם ייקח חלק בהחלטה. תהליך ביתי שנכפה במלואו על ידי המשפחה נשבר לרוב תוך ימים, כי אין שום דבר שמחזיק אותו מבפנים.

מצבי ביניים

לפעמים חלק מהתנאים מתקיים וחלק לא. אז השאלה אינה "בית או אשפוז" אלא מה אפשר לשנות: לפנות את הבית, לארגן נוכחות של בן משפחה לשבוע, להתחיל במרכז יום ולעבור לליווי ביתי בהמשך. ברוב המקרים המסלול נבנה ולא נבחר מהמדף.