גיליתי שהבן שלי משתמש בסמים — מה עושים עכשיו

מה לעשות היום

• לנשום. שום החלטה גורלית לא צריכה להתקבל היום
• לרשום בדיוק מה גיליתם ואיך — עובדות, בלי פרשנות
• לדבר עם ההורה השני ולסכם קו אחד לפני שמישהו מדבר איתו
• לא לחפש בחדר עוד ולא לקרוא הודעות בטלפון שלו
• לא לספר לכל המשפחה בשלב הזה

השיחה הראשונה איתו

תבחרו רגע שהוא צלול, לא ממש לפני יציאה ולא אחרי ריב. תפתחו ממה שראיתם ומהדאגה שלכם, לא מהתווית: "מצאתי את זה ואני מבוהל" עובד אחרת לגמרי מ"אתה מסומם". המטרה של השיחה הראשונה היא לא להוציא ממנו הודאה ולא להשיג הסכמה לטיפול — היא להשאיר דלת פתוחה.

כמעט בטוח שתשמעו שזה היה פעם אחת, שזה של חבר, ושאתם מגזימים. זו התגובה השכיחה ביותר וזה לא אומר שהשיחה נכשלה. מה שנשאר אחריה הוא שהנושא נאמר בקול, בלי צעקות, ושהוא יודע שאתם יודעים.

מה לברר בשבוע הראשון

• באיזה חומר בערך מדובר, וכמה זמן זה נמשך
• האם יש שימוש גם באלכוהול או בתרופות
• מה קורה בבית הספר או בעבודה בחודשים האחרונים
• מי החברים שהתחלפו ומתי
• האם יש כסף שנעלם

ואז — מה האפשרויות בכלל

הרבה הורים קופצים ישר לחיפוש מרכז גמילה, וזו לא בהכרח הנקודה הנכונה להתחיל בה. המפה רחבה יותר: יש טיפול פרטני בקהילה, יש טיפול אמבולטורי, יש מרכז יום, יש ליווי בבית וגמילה ללא אשפוז, ורק בקצה יש אשפוזית גמילה, מרכז גמילה פרטי או קהילה טיפולית. איזו מהן רלוונטית נקבע לפי החומר, הוותק והמצב הרפואי — לא לפי עוצמת הבהלה.

בפועל, בשימוש שהתגלה מוקדם, ברוב המקרים לא מתחילים במסגרת סגורה. מתחילים בהערכה, ומשם בונים.