איך משפחה יכולה להשתלב בתהליך ההחלמה

מה כן

• שגרה יציבה בבית — ארוחות, שעות, סדר יום
• להמשיך לשמור על גבולות כספיים גם כשהמצב טוב
• להיות זמינים כשהוא מתקשר, גם בשעות מוזרות
• להשתתף במפגש משפחתי אם המסגרת מציעה
• לשאול איך הוא, לא רק אם הוא נקי
• לקבל ליווי לעצמכם

מה לא

• לא לבדוק כיסים, טלפון או חשבונות בסתר
• לא לשאול כל יום אם השתמש
• לא לפרש כל מצב רוח כסימן לחזרה
• לא לוותר על גבולות ברגע שיש שיפור
• לא להפוך כל שיחה לשיחה על ההתמכרות

על בניית אמון מחדש

שתי טעויות הפוכות ושתיהן מזיקות. הראשונה — לתת אמון מלא אחרי שבועיים טובים, ואז להתרסק. השנייה — לסרב לתת אמון לעולם, מה שמייאש ומוריד את המוטיבציה בדיוק כשהיא הכי נחוצה.

מה שעובד הוא הדרגתיות מוצהרת: להגיד מראש מה יחזור ומתי. "בעוד שלושה חודשים של רצף נדבר על הרכב", "אחרי חצי שנה נחזיר לך את הכרטיס". ככה האמון הופך למשהו שאפשר לעבוד לקראתו במקום למשהו שנתון לשיקול דעת יומי.

מה עושים כשמזהים סימני אזהרה

• לומר את זה בשקט ופעם אחת, בלי חקירה
• לפנות לגורם המטפל ולעדכן
• לא לשנות גבולות מתוך פאניקה
• לא להכריז שהכול נגמר