להציב גבולות או להמשיך לעזור — איך מחליטים

מה מבדיל תמיכה מעזרה שמשמרת

איך מנסחים גבול שאפשר להחזיק

• לנסח מה אתם עושים, לא מה הוא חייב לעשות
• להיות ספציפיים: מה בדיוק, מאיזה תאריך
• לוודא שכל בני הבית מסכימים ויעמדו בזה
• לומר את זה פעם אחת, בשקט, ולא לחזור על זה בכל ריב
• לצרף תמיד את החלק השני: מה כן תמשיכו לתת

דוגמאות לניסוח

• "מהחודש הבא אני לא מעביר כסף. אם תרצה, אני משלם ישירות על טיפול."
• "אתה יכול לגור כאן כל עוד אין חומרים בבית. זה התנאי היחיד."
• "לא אשקר יותר בשבילך במשפחה. אני גם לא מתכוון לספר לכולם — פשוט לא אשקר."
• "אני לא סוגר את הדלת. אני כן מפסיק לשלם על מה שהולך לשם."

כשקשה לעמוד בזה

זה החלק הקשה באמת. גבול שנשבר בלילה הראשון שבו הוא מתקשר במצוקה מלמד שגם הפעם הבאה תיגמר אותו דבר. לכן כדאי להחליט מראש מה עושים בתרחיש הזה — כולל מה כן נותנים, למשל מקום לישון או ארוחה, גם כשלא נותנים כסף.

משפחות שמצליחות להחזיק גבולות לאורך זמן כמעט תמיד מקבלות ליווי משלהן. זה לא סימן חולשה — זו הדרך היחידה לא להישחק.