עזרה לאמהות ולאבות שחיים לצד התמכרות

מה קורה להורים לאורך זמן

• עוררות מתמדת — כל טלפון בלילה נחווה כאסון
• בושה שמובילה לצמצום קשרים חברתיים
• מריבות בין ההורים על מה נכון לעשות
• שחיקה כלכלית מתמשכת
• הזנחה של בריאות ושל צרכים אישיים
• אשמה על כל החלטה, גם על החלטות נכונות

על האשמה

כמעט כל הורה שואל את עצמו מה הוא עשה לא נכון. ההתמכרות אינה תוצאה של טעות הורית אחת, והיא מתפתחת מצירוף של גורמים ביולוגיים, נפשיים וסביבתיים. גם אם היו דברים שהיו נעשים אחרת היום, זה לא הופך את ההורה לסיבה.

האשמה גם לא עוזרת בפועל: היא מובילה בדרך כלל להחלטות מתוך פיצוי — עוד כסף, עוד כיסוי, עוד ויתור — וזה בדיוק מה שמשמר את המצב.

מאיפה מתחילים

• לספר לאדם אחד מחוץ למשפחה הגרעינית
• להיכנס לקבוצת תמיכה להורים — זמין וללא עלות
• לפנות ליחידה לטיפול בהתמכרויות ברשות המקומית
• לקבוע ליווי אישי או זוגי, גם לתקופה קצרה
• לקבוע גבול כספי אחד ולעמוד בו

מה שווה לזכור

הורה ששומר על עצמו מסוגל להחזיק גבולות לאורך זמן, ולהיות שם ביום שבו הילד כן מוכן. הורה שנשחק עד הסוף לרוב מגיע לאותו יום בלי כוח, ולעיתים אחרי ניתוק שקשה לתקן. זו הסיבה המעשית ביותר לקבל עזרה, גם למי שמרגיש שזה לא מגיע לו.