שתייה חברתית מול שתייה בעייתית — איפה הגבול

שבע שאלות לבדיקה עצמית

• האם קרה שהתכוונתי לשתות מעט ושתיתי הרבה יותר?
• האם אני שותה כדי להירגע, להירדם או לשכוח משהו?
• האם ניסיתי להפחית ולא הצלחתי לאורך זמן?
• האם אני מסתיר או ממעיט בתיאור הכמות?
• האם אני מרגיש לא בנוח באירוע שאין בו אלכוהול?
• האם היו ויכוחים בבית סביב השתייה?
• האם אני ממשיך למרות שכבר היה נזק — בריאות, עבודה, יחסים?

תשובה חיובית לכמה מהשאלות אינה אבחנה, אבל היא סיבה טובה לשיחת בירור מקצועית.

מה שקורה בהדרגה

כמעט אף אחד לא עובר בין לילה משתייה חברתית לתלות. התהליך הדרגתי: קודם האלכוהול מלווה אירועים, אחר כך הוא מלווה ערבים, אחר כך הוא הופך לדרך להירגע, ובשלב מסוים הוא נדרש כדי להרגיש רגיל. בכל שלב הכול נראה סביר יחסית לשלב הקודם, וזו בדיוק הסיבה שקשה לזהות מתי נחצה קו.

מבחן פשוט אחד

אחת הדרכים הישירות לבדוק היא לנסות להפסיק לגמרי לחודש. לא להפחית — להפסיק. מה שמעניין הוא לא אם הצלחתם, אלא כמה מחשבה זה דורש, אילו תירוצים עולים, ואיך מגיבים סביבכם.

חשוב לומר: אם השתייה כבדה וממושכת, אל תבצעו הפסקה חדה לבד. במקרה כזה בודקים קודם עם גורם רפואי.