התמכרות לאופיאטים — סימנים, סיכונים ואפשרויות טיפול

תלות גופנית מול התמכרות

אדם שנוטל אופיאטים תקופה ממושכת לפי הוראות רופא עשוי לפתח תלות גופנית — הגוף מסתגל, ובהפסקה מופיעים תסמינים. זה מצב רפואי מוכר ואינו כשלעצמו התמכרות.

התמכרות מתאפיינת בדבר נוסף: איבוד שליטה. העלאת מינון בלי אישור, שימוש כדי לווסת מצב רוח ולא כאב, השגת התרופה בדרכים עוקפות, והמשך למרות נזק. ההבחנה חשובה כי היא משנה את סוג המענה הנדרש.

סימנים לשימוש בעייתי

• המינון עולה בלי החלטה רפואית
• המרשם נגמר מוקדם מהצפוי, שוב ושוב
• פנייה לכמה רופאים או לכמה בתי מרקחת
• עיסוק מתמיד בזמינות התרופה
• נטילה בשעות קבועות שאינן קשורות לכאב
• ישנוניות קיצונית לצד תקופות של חוסר שקט
• התרחקות חברתית וירידה בתפקוד

הסיכון למנת יתר

מנת יתר מאופיאטים פוגעת בעיקר בנשימה. סימני אזהרה הם נשימה איטית או שטחית, כחלון בשפתיים או בקצות האצבעות, חוסר תגובה לגירוי, ואישונים מכווצים מאוד. זהו מצב חירום מוחלט.

הסיכון עולה בשלושה מצבים: אחרי תקופת הפסקה, כשהחומר משולב עם אלכוהול או תרופות הרגעה, וכשמקור החומר אינו ידוע. שלושתם שכיחים בדיוק בתקופות מעבר, ולכן חשוב לתכנן אותן ולא לאלתר.

מה קיים מבחינת טיפול

• הערכה רפואית שקובעת אם נדרש ליווי בהפסקה
• מסגרת עם ניטור בשלב הראשון כשיש סיכון
• טיפול תרופתי כשרופא קובע שהוא מתאים
• טיפול פרטני וקבוצתי לאורך זמן
• מענה מקביל למצב נפשי כשקיים
• תוכנית מניעת חזרה לשימוש שמתייחסת במפורש לסיכון מנת יתר