אני חושב שיש לי בעיה — למי פונים ואיך מתחילים

שאלות שכדאי לשאול את עצמך בכנות

• האם קרה שהתכוונתי לקצת ויצא הרבה יותר, יותר מפעם אחת?
• האם ניסיתי להפחית ולא הצלחתי לאורך זמן?
• האם אני משתמש כדי להירגע, להירדם או לשכוח?
• האם אני מסתיר או ממעיט בתיאור הכמות?
• האם המשכתי למרות נזק — בריאות, כסף, יחסים, עבודה?
• האם היום שלי מתארגן סביב זה?

כמה תשובות חיוביות אינן אבחנה. הן כן סיבה מספקת לשיחה אחת עם מישהו שמבין.

למי אפשר לפנות

• קו סיוע או קבוצת תמיכה — זמין מיד, בחינם, בעילום שם
• רופא המשפחה — במיוחד אם מדובר באלכוהול או בתרופות מרשם
• היחידה לטיפול בהתמכרויות במחלקת הרווחה ברשות המקומית
• גורם פרטי — כשחשובה זמינות מיידית או פרטיות מלאה

מה קורה בשיחה הראשונה

שואלים במה מדובר, כמה, כמה זמן, מה כבר ניסית, ומה המצב הבריאותי. אין טפסים ואין אבחנות באותה שיחה. בסופה אמורה להיות לך תשובה לשאלה אחת: האם הפסקת השימוש במקרה שלך דורשת ליווי רפואי, או שאפשר להתחיל בטיפול בקהילה.

משם המפה נפתחת: טיפול אמבולטורי, מרכז יום, גמילה ללא אשפוז בליווי בבית, ובקצה השני מרכז גמילה עם לינה, אשפוזית או קהילה טיפולית. רוב האנשים שפונים מוקדם לא מגיעים לקצה הזה.

מה שחשוב לדעת לפני

אל תפסיק לבד בבת אחת אם אתה שותה כמויות גדולות מדי יום, או אם אתה נוטל בנזודיאזפינים או תרופות מרשם מסוימות. בחומרים האלה הפסקה חדה עלולה להיות מסוכנת. זה לא סיבה לא להפסיק — זו סיבה לבדוק קודם.